חדלות פירעון היא מצב שבו אדם או חברה אינם מצליחים לשלם את חובותיהם במועד, וההליך שמוסדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, נועד להחליף את הלחץ של עיקולים וגבייה מכמה כיוונים במסגרת אחת מסודרת בפיקוח בית המשפט.
ההליך עובר דרך כמה שלבים קבועים: בקשה לבית המשפט, צו לפתיחת הליכים, מינוי נאמן, קביעת תשלום חודשי לפי היכולת בפועל, ובסופו, לאדם פרטי שעמד בחובותיו, הפטר מיתרת החוב.
ההחלטה אם להגיש בקשה תלויה בגובה החובות, בנכסים שיש לחייב, בהכנסה החודשית ובשאלה אם קיימת דרך פחות כבדה, כמו הסדר עם הנושים או איחוד תיקים בהוצאה לפועל.
אנחנו בשניר חזוט ושות' מלווים חייבים וזוכים בהליכי גבייה וחדלות פירעון, ומתחילים תמיד בבדיקה של התמונה המלאה לפני שבוחרים מסלול.
מי שמתלבט מוזמן לפנות אלינו לשיחת ייעוץ ראשונית ולבדוק מה מתאים למצב שלו.

מהם שלבי ההליך של חדלות פירעון מרגע הבקשה ועד ההפטר?

ההליך מתחיל בבקשה שמוגשת לבית המשפט המחוזי, ובמקרה של אדם פרטי היא מלווה בתצהיר ובפירוט כספי מלא.
החייב מצהיר על הכנסותיו, על נכסיו ועל כל חוב ונושה, ובית המשפט בודק אם התנאי הבסיסי מתקיים, כלומר שהחייב אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם.

אחרי ההגשה מתנהל ההליך בשלבים האלה:

1. הגשת הבקשה והצהרת החייב, כולל תשלום אגרה והמסמכים הנלווים.
2. בחינת הבקשה והוצאת "צו לפתיחת הליכים", ההחלטה הרשמית של בית המשפט שבה ההליך מתחיל.
3. מינוי "נאמן", בעל תפקיד מטעם בית המשפט שמנהל את הנכסים, בודק את הנתונים ומייצג את טובת כלל הנושים.
4. הגשת תביעות חוב על ידי הנושים וקביעת סכום החוב המוכר של כל אחד מהם.
5. קביעת תוכנית תשלומים, שבה החייב מעביר סכום חודשי מההכנסה שנותרת לו אחרי הוצאות מחיה הכרחיות.
6. סיום ההליך ומתן "הפטר", שחרור מהחובות שנותרו, לאחר שהחייב עמד בדרישות.

את הסכום החודשי קובע בית המשפט, בדרך כלל על בסיס המלצת הנאמן והנחיות הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, לפי הכנסות החייב, מספר הנפשים במשק הבית והוצאות הקיום המוכרות.
לכן דיוק בנתונים שמוגשים בתחילת ההליך הוא עניין מהותי: נתון חסר או מוקטן עלול להפוך לחשד שמעכב את הבקשה, ובמקרים חמורים אף לדחייתה.

ככלל, תקופת ההפטר לאדם פרטי היא שלוש שנים מיום צו הפתיחה, והיא יכולה להתארך בנסיבות מסוימות, למשל כשהחייב הסתיר נכסים או לא שיתף פעולה.
בתקופה הזאת החייב מחויב למסור לנאמן דיווחים, להמשיך לעבוד לפי יכולתו ולהימנע מפעולות כמו העברת נכסים לקרובים.

מתי כדאי להגיש בקשה ומתי עדיף מסלול אחר?

הגשת בקשה היא צעד משמעותי, ולא תמיד הוא הראשון שצריך לנסות.
חייב שנמצא בתחילת הדרך, עם חובות מוגבלים ויכולת להחזיר בתשלומים, יכול לפעמים להגיע לפתרון קל יותר דרך ההוצאה לפועל או מול הנושים ישירות.

טבלת ההשוואה הבאה מציגה את שלוש הדרכים הנפוצות:

מסלול	מתאים כשיש	מה מקבלים	מה צריך לשקול
איחוד תיקים בהוצאה לפועל	כמה תיקי גבייה פתוחים וחוב שניתן לפרוע בתשלומים	תשלום חודשי אחד במקום כמה, וצמצום ההליכים מול כל זוכה	החוב נשאר בעינו, ואין הפטר
הסדר נושים	נושים שמוכנים להסכים להצעה ויכולת לעמוד בה	הפחתת חוב או פריסה מוסכמת בלי הליך בבית המשפט	נדרשת הסכמה, והצעה לא מבוססת נדחית מהר
הליך חדלות פירעון	חובות שאין סיכוי סביר לפרוע אותם בשנים הקרובות	עיכוב הליכי גבייה, פיקוח של נאמן ובסוף הפטר	חשיפה מלאה של הנכסים, מגבלות במהלך ההליך והשפעה על האשראי

לדברי עורך דין שמלווה חייבים, הטעות הנפוצה ביותר היא להמתין עד שהעיקול הראשון נוחת על חשבון הבנק.
בשלב הזה כבר מצטברות ריביות והוצאות גבייה, וחלק מהאפשרויות שהיו פתוחות קודם, כמו הצעה מסודרת לנושים, נעשות קשות יותר.

יש כמה סימנים שמצדיקים לבדוק ברצינות את מסלול חדלות הפירעון: החוב גדול מהיכולת להחזיר אותו בטווח סביר, כמה נושים גובים במקביל, ההכנסה אינה מספיקה גם לפריסה מוארכת, ופניות לנושים לא הובילו להסכמה.
במצב כזה בקשה מסודרת עדיפה על שנים של גבייה בלי סוף נראה לעין.

גם הזוכים צריכים להכיר את ההליך.
כשחייב נכנס לחדלות פירעון, זוכה שלא הגיש תביעת חוב בזמן עלול למצוא את עצמו מחוץ לחלוקה.
בשביל זה קיים ייצוג זוכים, שמטרתו להבטיח שהחוב יוכר ושהגבייה תתנהל בערוץ הנכון.
מי שנמצא בצד של החייב זקוק לייצוג חייבים שמותאם לתמונה הכספית שלו.

מה קורה לדירה, לחשבון הבנק ולרכוש במהלך ההליך?

אחרי צו הפתיחה נכסי החייב נבדקים על ידי הנאמן.
נכס שניתן למימוש, כמו רכב יקר, חסכונות או נכס נוסף, עשוי להימכר כדי לשלם לנושים, ויש נכסים שהחוק מגן עליהם, כמו חפצי בית הכרחיים וכלי עבודה בסיסיים.

הדירה היחידה היא השאלה שמעסיקה את רוב החייבים.
החוק מכיר בכך שלחייב ולמשפחתו צריך להישאר מקום מגורים, ולכן במימוש דירת מגורים בית המשפט לוקח בחשבון גם את צורכי הדיור החלופי.
ההכרעה תלויה בשווי הדירה, בגובה המשכנתא שרובצת עליה ובחוב הכולל, ולכן אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.

לגבי חשבון הבנק, ככל שההליך מתקדם ההכנסות והחשבונות נבחנים כחלק מההליך, ועיקולים נפרדים של נושים בדרך כלל כבר אינם הערוץ שמכריע.
בית המשפט רשאי להוציא "צו עיכוב הליכים" שמקפיא את הליכי הגבייה נגד החייב בזמן שהבקשה נבחנת, וזה הרווח המיידי שבגללו רבים פונים להליך.
הוא מרגיע, אבל אינו מוחק חובות.

במהלך ההליך מוטלות על החייב מגבלות שחשוב להכיר מראש: חובת דיווח שוטפת, הגבלות על נטילת אשראי חדש ועל העברת נכסים, ובנסיבות מסוימות גם הגבלות הקשורות ליציאה מהארץ.
פעולה שנעשתה לפני הבקשה, למשל העברת נכס לקרוב משפחה בתקופה שלפני ההגשה, עלולה להיבדק בדיעבד ולהתבטל.
מי שחושב להגיש בקשה צריך להימנע מפעולות כאלה כבר עכשיו.

לא כל החובות נמחקים בהפטר.
החוק מוציא סוגי חובות מסוימים מגדר ההפטר, ולכן כדאי לברר מראש אילו מהחובות הקיימים הם מהסוג שנשאר.

אילו מסמכים ונתונים כדאי להכין לפני הגשה?

בקשה שמוגשת בצורה מסודרת מתקדמת מהר יותר ומעוררת פחות שאלות.
ההכנה המוקדמת היא חלק גדול מהסיכוי להצלחה, והיא כוללת איסוף של התמונה הכספית המלאה:

• פירוט כל החובות: סכום, שם הנושה, מועד היווצרות החוב והאם קיים בגינו פסק דין או תיק פתוח בהוצאה לפועל.
• דפי חשבון בנק ופירוט כרטיסי אשראי לתקופה שנקבעה בהנחיות ההגשה.
• תלושי שכר או דוחות הכנסה, ולעצמאי אישורי הכנסה ודוחות שהוגשו לרשות המסים.
• מסמכי נכסים: נסח טאבו של הדירה, רישיון רכב, חסכונות וקופות גמל.
• הסכמי הלוואה, משכנתא וערבויות, כולל ערבויות שהחייב נתן לאחרים.
• רשימת הוצאות קבועות של משק הבית, כדי שניתן יהיה להצדיק את הוצאות הקיום.

מעבר לאיסוף המסמכים, כדאי לבדוק עניינים משפטיים שמשפיעים על ההחלטה: האם יש תיקי גבייה שניתן לאחד קודם, האם חלק מהחובות התיישנו, והאם יש עסק או חברה שגם להם חובות.
כשהחייב הוא בעל עסק, ייעוץ של עורך דין מסחרי מאפשר להבין אם הבעיה היא של העסק, של בעליו או של שניהם, ואם יש מקום לגישור עסקי מול ספקים ושותפים לפני כל הגשה.

שיקול נוסף הוא הערבים.
חדלות הפירעון של החייב אינה פוטרת ערב מהחוב, והנושה רשאי להמשיך ולגבות ממנו.
לכן, מי שחתם כערב להלוואה של אחר צריך לקבל החלטה מושכלת על ההשלכות לפני שההליך מתחיל, ולא אחריו.

שאלות נפוצות לפני פתיחת הליך

אלה שאלות שחייבים מעלים לא פעם בפגישה הראשונה.

מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל?

פשיטת רגל היא המונח של החוק הישן, פקודת פשיטת הרגל.
בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והוא החליף את הפקודה.
בפועל רבים עדיין אומרים פשיטת רגל, אבל המסגרת המשפטית היום היא חדלות פירעון, עם דגש על שיקום כלכלי של החייב ולא רק על גביית חובות.

האם ערבים ובני משפחה מושפעים מההליך?

ההליך מגן על החייב עצמו.
ערב להלוואה נשאר חייב כלפי הנושה, והנושה יכול לפנות אליו.
בן זוג שאינו צד לחוב אינו חייב בו בעצם נישואיו, אבל נכסים משותפים נבדקים, ולכן כדאי לבדוק את המצב ביחד עם עורך דין.

האם אפשר להמשיך לנהל עסק במהלך ההליך?

במקרים רבים כן, בתנאים.
ההכנסה מהעסק נספרת בחישוב התשלום החודשי, והנאמן מפקח על הפעילות.
כשמדובר בחברה בע"מ, חדלות הפירעון שלה היא הליך נפרד מזה של בעליה, ויש להבחין בין השניים לפני שמחליטים על צעד.

האם חייבים עורך דין כדי להגיש את הבקשה?

ככלל, אדם פרטי יכול להגיש בקשה בעצמו.
עם זאת, בקשה חסרה או לא מדויקת עלולה לעכב את ההליך או להביא לדחייתה, ולכן רבים מהחייבים בוחרים להיעזר בעורך דין שמכיר את דרישות המערכת ואת שיקולי הנאמן.

חדלות פירעון עם שניר חזוט ושות': ליווי משפטי לאורך כל ההליך

הליך חדלות פירעון אינו רק טופס שמגישים, אלא סדרה של החלטות: מתי לפנות, אילו נכסים להגן עליהם, איך לתעדף חובות ואיך לעמוד בדרישות הנאמן לאורך שלוש שנים.
החלטה נכונה בשלב מוקדם חוסכת כסף וזמן, ולעיתים קרובות מראה שאפשר להסתדר גם בלי הליך מלא.

במשרד שניר חזוט ושות', שפועל מהגדוד העברי 5 באשדוד, אנחנו עובדים עם חייבים וזוכים בהוצאה לפועל, באיחוד תיקים ובהליכי חדלות פירעון, ובודקים לפני כל פעולה אם יש מסלול פשוט יותר.
עו"ד חזוט עוסק גם בליווי משפטי לעסקים ובהסכמות מול נושים, כך שהשיקול העסקי והמשפטי נבחן ביחד.
מי שנמצא בלחץ גבייה, או זוכה שרוצה לוודא שהחוב שלו מוכר, מוזמן ליצור קשר ולקבוע שיחה ראשונית, כדי שהצעד הבא בהליך חדלות הפירעון יתבסס על תמונה מלאה ולא על ניחוש.