תרגום נוטריוני הוא תרגום של מסמך שנוטריון מאשר בחתימתו ובחותמתו כנאמן למקור, ולכן רשויות בישראל ומוסדות בחוץ לארץ מקבלים אותו כמסמך רשמי.
כדי שהוא יתקבל בפעם הראשונה צריך שלושה דברים: מסמך מקור קריא או העתק מאושר, סדר פעולות נכון בין התרגום לבין האפוסטיל, ובירור מראש מה בדיוק הגוף המקבל דורש ובאיזו שפה.

בהגשה בישראל לרוב מספיק תרגום עם אישור נוטריוני.
בהגשה בחוץ לארץ מצטרף לעיתים שלב נוסף, אישור בינלאומי שנקרא “אפוסטיל” (חותמת שמאשרת שהמסמך הציבורי אמיתי), ובמדינות שאינן חברות באמנה נדרש הליך ארוך יותר.
במשרד שניר חזוט ושות’ אנחנו מלווים לקוחות מאשדוד, מאשקלון, מראשון לציון ומגן יבנה בתהליך כולו, מהבדיקה הראשונית ועד המסמך המוכן להגשה.
במאמר נעבור על מה שגוף רשמי מצפה לקבל, איך מכינים את המסמכים, מה משתנה בחוץ לארץ וכמה זמן כדאי להקדיש לכך.
יש לכם מסמך שצריך להגיש?
צרו איתנו קשר ונגיד לכם מה נדרש בדיוק בתיק שלכם.

מה גוף רשמי בישראל מצפה לקבל עם מסמך מתורגם?

משרד הפנים, בתי משפט, רשם החברות, אוניברסיטאות ובנקים נבדלים זה מזה בדרישות, אבל המכנה המשותף ברור: הם רוצים תרגום שיש מי שמתחייב לנאמנותו למקור.
נוטריון הוא עורך דין בעל רישיון מיוחד לפי חוק הנוטריונים, והאישור שלו מהווה את אותה התחייבות.
התרגום עצמו יכול להיעשות על ידי הנוטריון או על ידי מתרגם מקצועי, והנוטריון מאשר אותו בכפוף לדרישות החוק והתקנות.

האישור הנוטריוני כולל בדרך כלל שלושה רכיבים: התרגום המלא של המסמך, צירוף העתק של המקור או של המסמך שתורגם, והצהרה חתומה ומוחתמת שהתרגום נאמן למקור.
התרגום צריך להיות מלא.
כל חותמת, הערה בכתב יד וכל כיתוב בשוליים מתורגמים או מתוארים, גם כשהם נראים חסרי חשיבות.

הנקודה השנייה היא סוג המסמך.
תעודת לידה, תעודת נישואין, גיליון ציונים, תעודת יושר או פסק דין הם מסמכים ציבוריים, ועליהם חלות לעיתים דרישות נוספות.
חוזה, תצהיר או ייפוי כוח הם מסמכים פרטיים, ושם הנוטריון בודק גם את זהות החותמים והבנתם את תוכן המסמך.
אם אתם לא בטוחים מה מחייב אישור, המדריך שלנו על נוטריון ועל אילו מסמכים מחייבים אישור רשמי מפרט את ההבדלים.

לדברי נוטריון ותיק, רוב הדחיות אינן נובעות מהתרגום עצמו אלא מהמסמך שממנו מתרגמים: צילום לא קריא, שם שנכתב באנגלית בצורה שונה מהדרכון, או חותמת רשמית שחסרה.

דוגמה נפוצה היא תעודת לידה שהונפקה בחו”ל ומוגשת למשרד הפנים.
הגוף הרשמי בודק שהשמות והתאריכים בתרגום זהים למקור, שהחותמות תורגמו, ושהאישור הנוטריוני מצורף לעותק המקורי.
סטייה של אות אחת בשם משפחה עלולה להספיק כדי שהבקשה תוחזר, ולכן כדאי לעבור על התרגום יחד עם המסמך לפני החתימה.

איך מכינים מסמכים לתרגום נוטריוני בלי עיכובים?

ההכנה מתחילה בשאלה אחת: מי הגוף שיקבל את המסמך, ומה הוא דורש בכתב.
בנק זר, קונסוליה, אוניברסיטה או רשות הגירה מפרסמים בדרך כלל רשימת דרישות, ועדיף להגיע עם הרשימה הזאת לנוטריון ולא לנחש.
שני פרטים חשוב לקבוע מראש: שפת היעד, והאם הגוף דורש העתק מקורי או מספיק העתק מאושר.

לאחר מכן מכינים את המסמכים עצמם:

• מסמך מקור או העתק מאושר, שכל הטקסט בו קריא, כולל חותמות וחתימות.
• תעודה מזהה או דרכון, כי הנוטריון מוודא את הפרטים של מי שמגיש.
• כתיב מדויק של שמות פרטיים ושמות משפחה באותיות לטיניות, כפי שהם מופיעים בדרכון.
• מספר העותקים הנדרש, כי כל עותק נוסף מאושר בנפרד.
• מסמכי עזר, למשל תעודה קודמת שמסבירה שינוי שם, אם יש פער בין הפרטים במסמכים.

הסדר שבו עושים את הפעולות חשוב לא פחות מהמסמכים.
מסמך ציבורי שהונפק בחוץ לארץ ושמוגש בישראל מקבל קודם אפוסטיל במדינה שהנפיקה אותו, ורק אחר כך מתרגמים אותו, כשגם האפוסטיל נכלל בתרגום.
מסמך ישראלי שמיועד לחוץ לארץ עובר בסדר ההפוך: תרגום ואישור נוטריוני, ואז אפוסטיל על האישור.
החלפת הסדר היא הסיבה השכיחה ביותר לכך שצריך לחזור על שלבים.

כשמדובר בייפוי כוח או תצהיר שאמורים לשמש בחוץ לארץ, שווה לדעת שאפשר לערוך גם ייפוי כוח נוטריוני וגם תצהירים בנוטריון, ולצרף להם את התרגום באותו ביקור.
זה חוסך הגעה נוספת.

טעות שחוזרת על עצמה היא להגיע עם מסמך שנסרק בעמוד אחד בלבד, בזמן שבגב הדף יש חותמת או הערה.
במקרה כזה צריך לצלם או לסרוק את שני הצדדים.
כדאי גם לבדוק שאין קפלים, כתמים או חלקים חתוכים, כי כל פרט שלא נראה לעין לא ניתן לתרגם, והנוטריון לא יוכל לאשר אותו.

מה משתנה כשמגישים מסמכים בחוץ לארץ?

כשמסמך מגיע לגוף זר, הנוטריון הישראלי כבר אינו לבדו.
לגוף הזר צריך להיות ביטחון שהחותמת הישראלית אמיתית, וכאן נכנס האפוסטיל.
מדובר בכלי שנקבע באמנת האג מ-1961, ולפי ארגון HCCH, הגוף שמנהל את האמנה, יותר ממאה ועשרים מדינות חברות בה, וישראל ביניהן.
המשמעות המעשית: מסמך עם אפוסטיל מתקבל במדינה חברה בלי שרשרת אישורים נוספת.

מדינה שאינה חברה באמנה דורשת “לגליזציה”, כלומר שרשרת אימותים.
בדרך כלל זה אישור של גורם ישראלי, ולאחריו אישור של נציגות המדינה היעד.
התהליך ארוך יותר ותלוי בנהלי כל קונסוליה, ולכן כדאי לברר אותם בתחילת הדרך.

יעד ההגשה	מה נדרש לרוב	מה לבדוק מראש
גוף רשמי בישראל, מסמך בעברית	אישור נוטריוני להעתק נאמן למקור, ולעיתים חתימה בלבד	האם הגוף מקבל העתק או דורש מקור
גוף רשמי בישראל, מסמך זר	אפוסטיל מהמדינה שהנפיקה, ואז תרגום ואישור נוטריוני	שהאפוסטיל כלול בתרגום
מדינה החברה באמנת האפוסטיל	תרגום ואישור נוטריוני, ואז אפוסטיל	שפה, ומה ידרוש הגוף הזר בנוסף
מדינה שאינה חברה באמנה	תרגום ואישור נוטריוני ואז לגליזציה דרך הנציגות	נהלי הקונסוליה ומשך הטיפול שלה

מעבר לכך, חלק מהמדינות או המוסדות דורשים שהתרגום ייעשה לשפה שלהם דווקא, ולא לאנגלית.
אוניברסיטה בגרמניה, רשם נישואין בספרד או בנק בצרפת עשויים להחזיר מסמך שתורגם לשפה הלא נכונה.
לכן אנחנו מבקשים תמיד לדעת מראש את שפת היעד ואת שם הגוף המקבל.

כדאי גם לשאול את הגוף הזר אם הוא מקבל תרגום שנעשה בישראל, או שהוא מעדיף מתרגם מוסמך במדינה שלו.
חלק מהמוסדות מסתפקים באישור הנוטריוני הישראלי עם אפוסטיל, ואחרים דורשים תרגום מקומי.
תשובה בכתב לפני תחילת העבודה חוסכת תשלום כפול ושבועות של המתנה.

כמה זמן לוקח התהליך וממה מושפע המחיר?

מסמך קצר ופשוט, כמו תעודת לידה בשפה נפוצה, אפשר לעיתים להשלים תוך ימים ספורים.
מסמך ארוך, חוזה מורכב או פסק דין לוקחים יותר, כי הם דורשים תרגום מדויק ובדיקה צמודה של מונחים משפטיים.
שפות נדירות מוסיפות זמן, כי יש פחות מתרגמים זמינים.
אפוסטיל או לגליזציה מוסיפים עוד שלב, שמשכו תלוי בגורם המטפל ובעומס שלו באותה תקופה.

אין תעריף אחד לכל מסמך.
המחיר מושפע בעיקר מארבעה גורמים:

• אורך המסמך ומורכבות הטקסט, כשמסמך משפטי יקר יותר מתעודה פשוטה.
• צמד השפות, ושפה נדירה מתומחרת גבוה יותר.
• מספר העותקים המאושרים.
• דחיפות, כי תרגום שנדרש באותו יום יעלה יותר מתרגום שניתן להשלים בשבוע.

האפוסטיל והלגליזציה הם שירותים נפרדים עם אגרות משלהם, ואלה אינן חלק מהחשבון של הנוטריון.
כדאי לבקש הצעה שמפרטת את כל השלבים, כדי שלא יתגלו הוצאות באמצע התהליך.
אם המסמך קשור לעסקה, לחוזה או להליך משפטי שצריך להתקדם, הקדימו לפנות, כי איחור בתרגום עלול לעכב את כל התיק.

שאלות נפוצות על תרגום נוטריוני

כמה תשובות קצרות לשאלות שמגיעות אלינו שוב ושוב, מעבר למה שפירטנו למעלה.

האם הנוטריון חייב לדעת את שפת המסמך בעצמו?

לא בהכרח.
נוטריון יכול לאשר תרגום שנעשה על ידי מתרגם מקצועי, בכפוף לדרישות החוק והתקנות.
מה שחשוב הוא שהתרגום מדויק ושיש גורם אחראי שמתחייב לנאמנותו למקור.

האם אפשר לתרגם מסמך שהגיע בסריקה או בצילום?

בדרך כלל כן, בתנאי שהוא קריא לחלוטין.
אם הגוף המקבל דורש מקור או העתק מאושר, סריקה לבדה לא תספיק, וכדאי לברר זאת לפני שמזמינים את התרגום.

האם לתרגום נוטריוני יש תוקף מוגבל?

התרגום עצמו אינו פג, אבל גופים רבים דורשים שהמסמך המקורי יהיה עדכני.
תעודת יושר או אישור מצב משפחתי עלולים להיפסל אם הונפקו לפני יותר מכמה חודשים, ולכן שווה לברר את הדרישה לפני שמוציאים את המסמך.

מה עושים אם הגוף המקבל דחה את התרגום?

מבקשים את נימוק הדחייה בכתב.
לרוב מדובר בשפה לא נכונה, באפוסטיל חסר או בכתיב שמות שונה.
אפשר לתקן ולהגיש מחדש, ובחלק מהמקרים זה נעשה בלי להתחיל את התהליך מהתחלה.

תרגום נוטריוני עם שניר חזוט ושות’: הדרך לתרגום שמתקבל בפעם הראשונה

תרגום שמתקבל בפעם הראשונה נשען על הכנה מדויקת: לדעת מי הגוף המקבל, לקבוע את שפת היעד, להכין מקור קריא ולהקפיד על סדר הפעולות בין התרגום, האפוסטיל והלגליזציה.
כשמסמך מיועד לחוץ לארץ, הבדיקה הזאת חוסכת שבועות.

המשרד שלנו ממוקם באשדוד, בהגדוד העברי 5, ומשרת לקוחות מאשדוד, מגן יבנה, מראשון לציון, מאשקלון ומהדרום והמרכז.
בנוסף לתרגום, אפשר להשלים אצלנו אישורי חתימה, העתק נאמן למקור ותצהירים, וכשצריך גם ליווי משפטי רחב יותר.
עו”ד חזוט מלווה מאות עסקאות נדל”ן והקמה של למעלה ממאה חברות, ולכן אנחנו מכירים היטב את המסמכים שמגיעים בסוף תהליך כזה ואת הדרישות שלהם.
רוצים תרגום נוטריוני שלא יחזור אליכם?
פנו אלינו, ונבדוק יחד איזה תרגום המסמך שלכם דורש ואיך מתקדמים.